בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

ככל הנראה מדובר ב- Thyroid related orbitopathy או TRO, מצב הקרוי גם Grave's disease, מחלת גרייב. זוהי מחלה שבבסיסה פעילות יתר של בלוטת התריס, ואופייניים בה בצקות ברגליים עם עיבוי של העור, עייפות, אובדן משקל, דפיקות לב מואצות ואי-סבילות לחום. אחד הסימפטומים האופייניים והמייחדים מחלה זו מפתולוגיות אחרות שיכולות לגרום לפעילות יתר של בלוטת התריס, הוא בלט עין, Exophthalmos. בלט העין נגרם בשל דלקת של שרירי העין החיצוניים והסננה של תאים דלקתיים לאזור. בבדיקת CT של ארובות העיניים אפשר לראות בדרך כלל עיבוי של השרירים החיצוניים של גלגל העין. ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

. MRI היא בדיקה שאינה משתמשת בקרינה אלא בשדה המגנטי של מולקולות המים בגוף. אנא ראה תשובה קודמת בנושא- http://www.infomed.co.il/questions/q_092101_1.htm

מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם שבדקו את ההשפעה של מריחואנה על מחלת האפילפסיה - הגיעו למסקנות סותרות. לא קיימת כיום אינפורמציה מספקת כדי לקבוע אם שימוש במריחואנה, באופן כרוני או לעיתים - משפיע על תדירות ההתקפים הפרכוסיים. חלק מן המחקרים הדגימו כי למריחואנה יש אפקט אנטי-אפילפטי, אך ייתכן כי האפקט הזה בא לידי ביטוי רק בחולים עם התקפים חלקיים (partial) או טוניים-קלוניים. בחלק מן המחקרים שנעשו על בעלי חיים, מריחואנה מורידה את הסף לפרכוס, וכך מעלה את תדירות ההתקפים. גם הפסקת שימוש במריחואנה עשויה לעורר התקף. מריחואנה עשויה לפגוע באופן זמני בזיכרון לטווח קצר, ובדומה לאלכוהול שימוש בה עשוי להוריד את ההיענות לטיפול התרופתי. עם זאת, שימוש במריחואנה הוא כנראה שכיח בקרב חולים אפילפטיים. במחקר שהתבצע בקנדה, ובדק את הרגלי עישון המריחואנה של חולי אפילפסיה נמצא כי 21% השתמשו במריחואנה בשנה החולפת, ומרבית החולים דווחו על שיפור בתדירות ההתקפים. באשר לשילוב בין דפלפט ומריחואנה - השילוב אינו מומלץ, ויש להימנע מעישון מריחואנה בזמן שימוש בדפלפט. ד"ר ליה עשת - אינפומד

דיספלזיה היא בעיה התפתחותית של המוח, שיכולה ללוות בעיות שונות. מדובר בממצא לא ספציפי, וכן שאר הממצאים אינם ספציפיים ואינם מתאימים לתסמונת מוכרת; עם זאת הם בהחלט יכולים ללוות בעיות התפתחותיות שונות. לגבי ה EEG לצערי איני מבינה בזה. אני ממליצה להמשיך את הבירור אצל רופא נוירולוג ילדים, שאולי ייתן פירוש לממצאים שנתגלו ב EEG

הטיפול הטוב ביותר האפשרי בכאב ראש מצררי שימוש בתרופות למניעת כאבי הראש במשך כל זמן ההתקף (לאחר שכבר הופיע) או ברובו. תרופות יעילות למניעת כאבים אלה הן Prednisone למשך 10 ימים, Lithium, שיעילה במיוחד לצורה הכרונית של הבעיה, ו- Ergotamine, שיעילותה מירבית כאשר אפשר לקחת אותה שעה-שעתיים לפני הכאב הצפוי. חולים הנוטלים תרופה זו באופן קבוע צריכים לשים לב לתופעות כמו הקאות, ירידה בתחושה, עקצוצים, כאב וכיחלון בגפיים. גם תרופות כמו Verapamil

מידע רב על נזקים לברך + אבחנה + טיפול מתאים תמצאי בקישור הבא : http://www.guideline.gov/summary/summary.aspx...string=osteoarthritis

ההחלטה לגבי טיפול שעובד אך גורם לתופעות לוואי מטרידות היא בעיקר החלטה אישית של המטופל. עד כמה את מסוגלת לחיות עם תופעות הלוואי? לדעתי החשש מתלות אינו צריך להפריע לך להמשיך ליטול את הכדור, מכיוון שאם הוא יעיל ומונע את ההתכווצויות בידיים וברגליים, את תמשיכי לקחת אותו כך או אחרת. השאלה הבעייתית יותר, לדעתי, היא לגבי ההירדמות - עד כמה זה משפיע על יכולת התפקוד שלך ביום-יום. אם זה מפריע לך לנהל חיים רגילים ויצרניים, זה עלול להיות בעייתי לאורך זמן. בעיה נוספת היא שאני מתרשמת שהאפילפסיה שלך לא מאוזנת מבחינת ריבוי ההתנתקויות. לא פירטת מה התדירות הרגילה של ההתקפים שלך ואילו תרופות בדיוק ניסית, אך אני ממליצה מאד לפנות שוב לנוירולוג המטפל וליידע אותו לגבי ריבוי ההתקפים. אולי הוא ירצה לשנות את הטיפול התרופתי שלך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

ציסטה היא שק עגול מלא נוזל. ציסטה בכליה היא ממצא שכיח ושפיר ברוב המקרים. בקע היאטלי הוא התבלטות של הקיבה היוצאת מחלל הבטן דרך הסרעפת לתוך בית החזה. אם הבקע גורם בעיות כמו כאבים בחזה, צרבת קשה או קושי באכילה, לעיתים נחוץ ניתוח לתיקון הבקע. מומלץ להתייעץ על כך עם כירורג. קשרית היא ממצא רקמתי עגול. קשרית באדרנל, בדומה לציסטה בכליה, היא ממצא שכיח ושפיר לרוב. לעיתים רחוקות יש צורך לקחת ביופסיה מממצא כזה. לא ציינת מדוע בוצעה הבדיקה ומהם התסמינים, ולכן ההתייחסות שלי מאוד כללית. פני לרופא המטפל עם התוצאה כדי לשקול צורך בבירור נוסף. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

לבדיקת בעיות שרירים ושלד, בדיקת MRI היא בדיקה טובה יותר מ- CT, המאפשרת לראות את המבנים האנטומיים טוב יותר. בדיקת MRI, בשונה מבדיקת CT, מבוססת על שדות מגנטיים, ואינה כרוכה בקרינת רנטגן, אשר בכמות רבה עלולה לגרום נזקים לתאים. לא ידוע על נזקים שנגרמים כתוצאה מן השדות המגנטיים בהם משתמשים בבדיקת MRI. חומר הניגוד אותו מזריקים בבדיקת MRI נקרא גדוליניום. תופעות לוואי אפשריות שלו הם כאב ראש, ירידה בלחץ דם, סחרחורת, בחילה, כאב במקום ההזרקה. תופעות אלו אינן שכיחות, ואם מופיעות, הן בדרך כלל קלות וחולפות מהר. כמו עם כל חומר זר לגוף, תיתכן גם תגובה אלרגית לחומר הניגוד. ישנה תופעה נדירה הנקראת Nephrogenic Systemic Fibrosis. תופעה זו עלולה להתרחש באנשים עם מחלת כליות המקבלים גדוליניום. היא מתבטאת בהתעבות והתקשות של העור, חולשת שרירים, כאבי עצמות ועלייה בלחץ הדם. באנשים שהתפקוד הכלייתי שלהם תקין, תופעה זו נדירה ביותר, אבל היות שהיא עלולה להתרחש, מבצעים בדיקת תפקודי כליות לפני ביצוע MRI עם חומר ניגוד. בבדיקת CT מזריקים חומר ניגוד המבוסס על יוד. תופעות לוואי אפשריות שלו הוא חום במקום ההזרקה, טעם מתכתי בפה, וגרד. תופעות אלו שכיחות, ולרוב הן קלות מאוד וחולפות מהר. לעיתים נדירות מופיעה גם תחושה של קושי בנשימה, במיוחד בחולים עם אסתמה. כמו גדוליניום, גם ליוד תיתכן תגובה אלרגית. אלרגיה ליוד שכיחה הרבה יותר מאשר אלרגיה לגדוליניום. יוד גם כן עלול לגרום נזק לכליות, בעיקר בחולי כליות או לחולים קשים עם זרימת דם לקויה כגון אי ספיקת לב, סוכרת, או לחץ דם נמוך. בסך הכל ניתן לומר כי בדיקת MRI היא בדיקה בטוחה יותר מבדיקת CT, הן בשל היעדר הקרינה והן בשל שימוש בחומר ניגוד הרבה פחות בעייתי. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

הדבר ייתכן. MRI היא בדיקה טובה, אולם יש תהליכים ש CT יאבחן טוב יותר. כמו כן, ייתכן שהרופא שפענח את ה CT לא שם לב לתהליך המודגם ב CT, ופספס אותו. כדי להיות בטוחים, אפשר להראות את שתי הבדיקות לרדיולוג ולראות אם בדיעבד היה ניתן לראות את הממצא שב CT גם ב MRI.