בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

מבחינת עמוד השדרה, אלה אכן שני אזורים שונים, האחד הוא עמוד השדרה הצווארי, והשני קרוב לאזור המותן. ייתכן שמדובר בבעיה של שינויים המתרחשים בשני אזורים אלה במקביל, וגורמים לכמה בעיות בו-זמנית, אך יתכן כי הסיבות הן בעיות אורתופדיות שונות. יתכן, לדוגמה, כי הכאבים בכתף ובצוואר מימין מקורם בבעיה בכתף המקרינה לאזורים אחרים. לצורך אבחון נכון וטיפול בהתאם, יש לעבור בדיקה גופנית וצילומים לפי המלצת הרופא המטפל. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם שבדקו את ההשפעה של מריחואנה על מחלת האפילפסיה - הגיעו למסקנות סותרות. לא קיימת כיום אינפורמציה מספקת כדי לקבוע אם שימוש במריחואנה, באופן כרוני או לעיתים - משפיע על תדירות ההתקפים הפרכוסיים. חלק מן המחקרים הדגימו כי למריחואנה יש אפקט אנטי-אפילפטי, אך ייתכן כי האפקט הזה בא לידי ביטוי רק בחולים עם התקפים חלקיים (partial) או טוניים-קלוניים. בחלק מן המחקרים שנעשו על בעלי חיים, מריחואנה מורידה את הסף לפרכוס, וכך מעלה את תדירות ההתקפים. גם הפסקת שימוש במריחואנה עשויה לעורר התקף. מריחואנה עשויה לפגוע באופן זמני בזיכרון לטווח קצר, ובדומה לאלכוהול שימוש בה עשוי להוריד את ההיענות לטיפול התרופתי. עם זאת, שימוש במריחואנה הוא כנראה שכיח בקרב חולים אפילפטיים. במחקר שהתבצע בקנדה, ובדק את הרגלי עישון המריחואנה של חולי אפילפסיה נמצא כי 21% השתמשו במריחואנה בשנה החולפת, ומרבית החולים דווחו על שיפור בתדירות ההתקפים. באשר לשילוב בין דפלפט ומריחואנה - השילוב אינו מומלץ, ויש להימנע מעישון מריחואנה בזמן שימוש בדפלפט. ד"ר ליה עשת - אינפומד

כאב בעליית מדרגות אכן מאפיין בעיה פיקתית. לא פירטת מה נבדק וכיצד טופלת במכון הפיזיותרפיה. יש מקום לברר את מקור הכאב בברך שיכול לנבוע מגורמים רבים כגון: 1- אורך שרירים לא מלא ולא סימטרי 2- מנח כפות רגליים 3- מיקום הפיקה ותנועתה במסלול הירך והשוק 4- שליטת האגן על הברך בהליכה 5- יציבות המפרקים בברך. חשוב גם להסתכל על הברך בזמן עליית המדרגות - האם היא קורסת פנימה או נשארת ישרה . הקפד לשמור על הברך בקו ישר בלי הטיות צידיות בעליה . בהתאם לבדיקה ולממצאים מותאם תרגול לשיפור התפקוד. כמו כן נתן להיעזר במכשור חשמלי וטכניקות ידניות. במידה והברך לא משתפרת עם הטיפול וההדרכה לתרגול, חזור לרופא להמשך בירור. אין צורך לקבל את המצב בהשלמה - המשך בירור וטיפול אורתופדי ופיזיותרפי. ניתן לשלב גם מאלה- http://www.med.umich.edu/1libr/guides/knee/kneeart.htm

מהתיאור שמסרת משתמע שעברתם תקופה לא פשוטה, וברצוני לחזק אתכם בהתמודדותכם. מהנתונים שמסרת קשה לקבוע בבירור ממה סובלת בתך, אולם ניתן להתייחס לכמה נקודות. העדר תסמינים, והיעדר שינוי בבדיקות דימות (MRI) הם סימנים מעודדים. טבעם של גידולים סרטניים הוא לגדול ולהתפשט, וכשהדבר אינו קורה, או שמדובר בגידול שאינו אלים, או שהגידול אינו סרטני, או שמדובר בגידול שהתפשטותו נבלמה על ידי הטיפול. לפי התיאור שלך, נראה שמהלך המחלה אינו עולה בקנה אחד עם האבחנה הראשונה. אין בכך כדי להטיל דופי ברופא המאבחן, שכן רפואה אינה מדע מדויק, ולעיתים מתקבלות החלטות בתנאי אי-ודאות. עם זאת, כעת, כאשר יש בידיך אינפורמציה נוספת, מומלץ לפנות שוב לנוירוכירוג ילדים על מנת להעריך את הממצאים, לכוון את האבחנה, ולקבוע את הצורך בהמשך הטיפול. מכל מקום, הנתונים שמסרת בהחלט משאירים מקום לאופטימיות. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

מנינגיומה היא גידול שפיר, שאינו שולח גרורות. שני הדברים החשובים לגבי מנינגיומה הם המיקום שלה ואם היא גורמת סימפטומים. אם ישנם סימפטומים (בדרך כלל התעלפויות או פרכוסים, התקפים אפילפטיים), חייבים להוציאה. אם המנינגיומה נמצאת במקום מסוכן גם אז צריך להוציאה. המנינגיומה שלך היא במיקום מאד בעייתי, בדיוק במעבר בין הגולגולת לבין עמוד השדרה הצווארי. זהו מקום מאד חשוב. בנוסף, היא כבר גורמת ללחץ על תחילת חוט השדרה וחלק מגזע המוח (המוח המוארך הוא חלק מגזע המוח). זהו אזור שלחץ עליו עלול להוביל לשיתוק של כל הגוף מגובה הצוואר ומטה במקרים הטובים, ולפגיעה בגזע המוח ומוות במקרים הגרועים. איני רוצה להלחיץ אותך, אולם מיקום המנינגיומה אצלך בעייתי מבחינת הטיפול, מפני שכפי שהמיקום מסוכן בשל מה שיכולה המנינגיומה עצמה לגרום, כך גם יש סכנה בניתוח באזור. בכל מקרה, המלצת הנוירוכירורג נשמעת לי נכונה, ויש מקום לעשות את הניתוח אף על פי שאין לך תסמינים כלל. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

אתה מתאר בעיות מכמה סוגים, ואי אפשר לקבוע לפי תיאורך אבחנה, או אף את מקור הבעיות, ויש צורך בבירור מקיף לגבי הגורם. עמוד השדרה הצווארי או הגבי הוא מקור אפשרי אחד, אך ישנם מצבים נוספים המצריכים בדיקה. ביניהם ניתן למנות מחלות המשפיעות על התפקוד העצבי, כגון סוכרת או חסר תזונתי, מחלות ראומטיות כלליות או מצבים אורתופדיים אחרים. צילומים מחודשים עשויים לסייע בביסוס האבחנה, אך הייתי ממליץ במקביל לבצע בירור בנושאים אחרים, כגון בדיקות דם לתבחינים ראומטיים, שלילת סוכרת ועוד, על פי עצת רופאך האישי. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

ציסטה היא שק עגול מלא נוזל. ציסטה בכליה היא ממצא שכיח ושפיר ברוב המקרים. בקע היאטלי הוא התבלטות של הקיבה היוצאת מחלל הבטן דרך הסרעפת לתוך בית החזה. אם הבקע גורם בעיות כמו כאבים בחזה, צרבת קשה או קושי באכילה, לעיתים נחוץ ניתוח לתיקון הבקע. מומלץ להתייעץ על כך עם כירורג. קשרית היא ממצא רקמתי עגול. קשרית באדרנל, בדומה לציסטה בכליה, היא ממצא שכיח ושפיר לרוב. לעיתים רחוקות יש צורך לקחת ביופסיה מממצא כזה. לא ציינת מדוע בוצעה הבדיקה ומהם התסמינים, ולכן ההתייחסות שלי מאוד כללית. פני לרופא המטפל עם התוצאה כדי לשקול צורך בבירור נוסף. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

בדיקת MRI מבוצעת בדרך כלל בשכיבה על הגב. היכולת לבצע את הבדיקה על הבטן תלויה ביכולות הטכניות של המכשיר בו מבוצעת הבדיקה ובטכנאי הבדיקה. באוןפ עקרוני, הדבר אפשרי. אני ממליצה שתתקשר למכון המבצע את הבדיקה על מנת לקבל תשובה מהימנה מהטכנאי האחראי. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

מחלת פרקינסון מאובחנת בדרך כלל על ידי נוירולוג המסוגל להעריך את התסמינים ואת חומרתם. אין בדיקה המסוגלת לגלות בבירור את המחלה. לעתים אנשים בהם קיים חשד להופעת מחלת פרקינסון מקבלים תרופות נגד המחלה בכדי לראות אם גופם יגיב אליהם. בדיקות אחרות, כגון סריקות מוח, יכולות לסייע לרופאים להחליט אם למטופל אכן יש מחלת פרקינסון אמיתית או הפרעה אחרת הדומה לה.

ההחלטה לגבי טיפול שעובד אך גורם לתופעות לוואי מטרידות היא בעיקר החלטה אישית של המטופל. עד כמה את מסוגלת לחיות עם תופעות הלוואי? לדעתי החשש מתלות אינו צריך להפריע לך להמשיך ליטול את הכדור, מכיוון שאם הוא יעיל ומונע את ההתכווצויות בידיים וברגליים, את תמשיכי לקחת אותו כך או אחרת. השאלה הבעייתית יותר, לדעתי, היא לגבי ההירדמות - עד כמה זה משפיע על יכולת התפקוד שלך ביום-יום. אם זה מפריע לך לנהל חיים רגילים ויצרניים, זה עלול להיות בעייתי לאורך זמן. בעיה נוספת היא שאני מתרשמת שהאפילפסיה שלך לא מאוזנת מבחינת ריבוי ההתנתקויות. לא פירטת מה התדירות הרגילה של ההתקפים שלך ואילו תרופות בדיוק ניסית, אך אני ממליצה מאד לפנות שוב לנוירולוג המטפל וליידע אותו לגבי ריבוי ההתקפים. אולי הוא ירצה לשנות את הטיפול התרופתי שלך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד